אנשים מבוגרים רוקדים מסיבות שונות – בשביל הכיף, כבילוי או לצורך שמירה על אורח חיים בריא. ילדים, לעומת זאת, במרבית המקרים, רוקדים כי ריקוד הוא חוויה כיפית, שמאפשרת להם ליצור קשר עם בני גילם. אתם, כהורים לילדים רוקדים, רואים את הערכים המוספים שמעניק להם הריקוד, וגם, מאותה הפרספקטיבה ממש, מסוגלים לראות גם סכנות מסוימות האורבות להם, כשהגדולה מכולם היא הפציעות. טווח תנועות הגוף, החזרתיות, מהירות התנועה, וגם האופי הילדותי והפזיז, עלולים להעמיד את הילד בסיכון לפגיעה, במיוחד, כאשר הוא תלמיד חדש בתחום או שהוא לומד צעדים לא מוכרים.
מהן הסכנות האורבות לילדים-רוקדים וכיצד אתם, ההורים, יכולים לצמצמן?
אתם, כהורים לילד רוקד, תוכלו לעזור לו להפחית את הסיכון לפציעות ריקוד, בין אם על ידי מודעות לגורמי הסיכון העיקריים ובין אם על ידי התנהלות נכונה, אבל, על זה, נדבר בהמשך. כעת, נתמקד בגורמים העיקריים לפגיעה בעת הריקוד:
חוסר ניסיון – רוקדים-מתחילים (ובכללם ילדים) עשויים להיות חשופים לפציעה מאחר ובתחילה, אין להם את היכולות או הטכניקה הנדרשים לענות על האתגרים הפיזיים שמציב בפניהם סגנון הריקוד הנבחר. כאן, תוכלו לומר לילד להקפיד ולבצע את ההוראות המורה לריקוד, מאחר ויש לה את הניסיון המתאים כדי למנוע מהילד את הפציעה.
כושר גופני ירוד – שרירים חלשים נוטים יותר להיפגע כאשר מבצעים פעולות מתיחה או מאתגרים אותם בדרכים אחרות. התקדמות מבוקרת יכולה למנוע את המצב, במידה והילד מקפיד שלא לרוץ קדימה מהר מידי.
טכניקה בעייתית – גם כאן, הבעיה נובעת מחוסר ניסיון. למשל, הנחת כף הרגל על הרצפה בכוח רב יותר מהנדרש, עלולה לפגוע ברקמות הרכות ובעצמות.
יציבה גרועה – שרירים חלשים בגב ובבטן מגבירים את הסיכון לפציעה בכל חלקי הגוף, כולל עמוד השדרה והרגליים.
עייפות וחוסר ריכוז – ילדים נוטים להמשיך לעסוק בפעילות מתוך אינרציה, גם, כאשר, אובייקטיבית, גופם עייף. במצב זה, הם הופכים ללא מרוכזים וללא מדויקים, ונפילות ופציעות הן השלב הבא. הקפידו על שעות שינה סדירות, תוך התחשבות בשעות השינה הנדרשות לילד שלכם על פי גילו.
סביבה ריקוד מסוכנת – זו איננה בעיה הקיימת בעת שיעורי בלט מסודרים, אבל קיימת כשהילד שלכם להוט להראות לכם מה למד בשיעור כשהוא מחוץ לסטודיו לריקוד. שטיח בלוי או קרוע, רצפה קשה, רצפה לא אחידה, או קרבה למדרגות הם חלק מגורמי הסכנה בסביבה הביתית.
הגזמה והתלהבות-יתר – במיוחד קרוב לתחילת לימוד הריקוד, הילדים מתלהבים ממה שהם למדו, וישמחו להראות זאת לכם, לאורחיכם, למוריהם, לחבריהם, ולכל מי שמוכן לצפות בכך. מנת-יתר זו של ריקוד עלולה לגרום לפגיעות מסוגים שונים, כך שהשתדלו לנתב את הילד למנת ריקוד מבוקרת.
ביגוד שאיננו מתאים לסוג הפעילות – ישנה סיבה מצוינת לכך שלכל אחד מסוגי הספורט השונים ישנו הביגוד המתאים לו. למשל, תורות לחימה מבוצעות בביגוד מתאים וברגליים יחפות, בעוד בלט רוקדים בביגוד שונה ובנעליים רכות. זה לא מקרה, ואין לזלזל בהתאמתו של הביגוד לסוג הפעילות.
חלקם של ההורית ביצירת הסביבה המתאימה – הזכרנו מוקדם יותר את חלקכם, ההורים, בהתנהלות הנכונה והבטוחה של הילדים הרוקדים, וכעת, נרחיב על כך במקצת.
ברור כי אתם דואגים לשלומם של הילדים שלכם באופן קבוע, גם כאשר הם אינם רוקדים. אבל, כאשר הם רוקדים, נדרשת תשומת לב מיוחדת ונוספת לגורמים כמו אכילה בריאה, הקפדה על סדר יום קבוע ובריא וגם על שנת לילה מתאימה. הריקוד נותן לילדים ערכים מוספים, אבל אלה, אינם יכולים לצמוח בחלל הריק, כלומר, עליכם, ההורים, למשל, לגבות את המורה לריקוד בדרישה שלה להופעה בשיעור עם הביגוד הנדרש, או כאשר היא אוסרת על הילד לבצע תרגיל מסוים, מאחר והכושר הגופני שלו עדיין לא הגיע לרמת הכושר הנדרשת לביצוע התרגיל בהצלחה ובדרך בטוחה. לכם, כמבוגרים, ישנה הפרספקטיבה שמאפשרת להבין כי מדובר בתהליך, הנבנה נדבך אחר נדבך, ולהבין, כי רק באמצעות שיתוף פעולה ביניכם לבין המורה המדריכה את ילדכם או ילדתכם בכיתת הריקוד, כל אותן תוצאות מופלאות של הריקוד, לא תאחרנה להגיע ולא תפסחנה גם על הילד הפרטי שלכם. אבל, לשם כך, קודם כל, הוא חייב להיות בטוח ובריא.